חביב אללה נ' להב שירותי הוצל"פ ואח'

פסק דין

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מירי ברטהולץ מיום25.11.12, בתיק מס' 10-99718-08-5, במסגרתה הועלה החיוב בצו התשלומים של המבקשת בתיק האיחוד לסך של 1,500 ₪.

2.למבקשת חוב בסך של 1,242,237.30 ₪ לזוכים שונים. המבקשת הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ונקבע לה חיוב בצו תשלומים בסך של 300 ₪ (החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל ריאד קודסי מיום 7.07.08).

לאחר שהמבקשת לא עמדה בתשלומים בצורה מסודרת, הוטלה הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה שלה.

3.בעקבות פנייתה של המבקשת ביום 23.09.12, בבקשה לבטל את ההגבלה על חידוש רישיון הנהיגה, הורתה לה כב' הרשמת למלא שאלון עדכני ולהמציא מסמכים תומכים.

4.ביום 25.11.12, ניתנה ההחלטה מושא הבקשה שלפני, במסגרתה פירטה כב' הרשמת את נתוניה של המבקשת וכן ציינה את המסמכים שצירפה המבקשת לבקשתה. המבקשת ילידת 1972, נשואה ואם ל-4 ילדים, שניים מהם לומדים בחו"ל. המבקשת ספרית במקצועה, התפטרה מעבודתה בחודש יולי 2012, בעלה עורך דין עצמאי. משתכר כ-4,000-5,000 ₪ לחודש. המשפחה מתגוררת בבית אחי הבעל ואינה משלמת משכנתא או שכירות. למבקשת היה רכב פורד פוקוס 2006, משועבד לחברת פמה ונתפס על ידה בגין פיגורים ביום 20.10.12. חשבון הבנק של המבקשת מוגבל ואין ברשותה כרטיס אשראי. הכנסת משק ביתה היא בסך כולל של 4,000 ₪. הוצאות משק הבית החודשיות הינן בסך של 10,150 ₪, וכוללות 5,000 ₪ - תשלום עבור לימודי הילדים בחו"ל; 1,850 ₪ - חשמל, ארנונה, מים וגז; 400 ₪- חשבון טלפון במשרד; 400 ₪- חשבון טלפונים ניידים; 500 ₪- ביטוח רפואי ו-2,000 ₪- כלכלה. כב' הרשמת כתבה בהחלטתה: "יש סתירה בין הצהרות החייבת והמסמכים שהוצגו. מהשומה לשנת 2011 נלמד כי החייבת ובעלה השתכרו כ-114,000 ₪ דהיינו כ-9,500 ₪ לחודש. המשפחה מממנת הוצאות לימודי הילדים בחו"ל בסכום גדול במיוחד- 5,000 ₪ לחודש. הנסיעות במנהרות הכרמל, מלמדות על כך שהחייבת אינה נוטה לחסוך בהוצאות מיותרות. כך גם הוצאות הטלפון הגבוהות. החייבת לא הסבירה מדוע אינה עובדת...לאור כל האמור, אני מוצאת לנכון להעלות את צו התשלומים."

כב' הרשמת קובעת, כי במצבה של המבקשת, מימון הלימודים בחו"ל של ילדיה הינו בגדר מותרות, וכי ראוי היה כי הסכום כולו ישמש לתשלום חובותיה. עם זאת, קבעה:"... בשלב זה וכדי לאפשר לחייבת שהות להתאים את רמת חייה לצו החדש, צו התשלומים יועלה לסך של 1,500 ₪ בלבד. גובה הצו ישוב וייבחן בחלוף שנה, לבקשת מי מהזוכים. ההגבלה על רישיון הנהיגה של החייבת תבוטל כנגד תשלום סך של 10.000 ₪".

6.המבקשת טענה, כי שגתה כב' הרשמת בהחלטתה לעניין שינוי החיוב בצו התשלומים. לטענתה, היה על כב' הרשמת לזמנה לחקירת יכולת לפניה טרם קיבלה את ההחלטה בעניינה. זאת ועוד, המבקשת טענה, כי הוצאותיה חיוניות ומצומצמות; היא ומשפחתה מתקיימים אך מהכנסת בעלה המסתכמת בכ-4,000 ₪-5,000 ₪ לחודש, היא נושאת בעלויות לימודי ילדיה בחו"ל בסך של 5,000 ₪ לחודש, ובעלה מוכרז כחייב מוגבל באמצעים ומשלם 500 ₪ לחודש בגין חובותיו. משכך, יש לקבל את בקשת הערעור, ולהותיר את החיוב בצו התשלומים על סך של 300 ₪ לחודש.

דיון: 

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

8.החלטת כב' הרשמת מנומקת בהרחבה, ניתנה לאחר שעיינה במסמכים אשר הומצאו לעיונה, הינה סבירה ומבוססת, ואין מקום להתערב בה.

נקבע לא אחת כי התערבות ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו, והוא המופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו ׁ(בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2.02.03); רע"א 7195/09 ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח', דינים עליון 2009(118) 1423; רע"צ 35723-04-12 לוסב נ' שטרוך (30.04.12).

9.החלטת כב' הרשמת מבוססת על המסמכים אותם המציאה המבקשת עצמה. המבקשת לא צירפה לבקשתה זו מסמכים חדשים שלא היו לפני כב' הרשמת. היא שבה וחזרה על אותן הטענות שהוצגו לפני כב' הרשמת, ואשר נדחו, כאמור.

המבקשת טוענת להוצאותיה הגבוהות בגין לימודי ילדיה בחו"ל, וכי היא ומשפחתה מתקיימים אך מהכנסת בעלה בסך של 4,000 ₪-5,000 ₪ לחודש. אולם, מעיון ב"בקשה דחופה לביטול הגבלות על חידוש רישיון נהיגה" שהגישה המבקשת עולה, כי בניגוד לנטען על ידה, "המבקשת עובדת במשביר לצרכן כדיילת, בכל שבוע מקבלת הדרכות הן בחיפה והן במרכז והן בדרום. ועת לא מחזיקה רישיון נהיגה ימנע ממנה לנהוג דבר שפוגע בפרנסתה" (סעיף 9 לבקשה מיום 23.09.12).

זאת ועוד, אין בידי לקבל טענת המבקשת, כי בשל הוצאותיה בגין לימודי ילדיה בחו"ל, בסך של 5,000 ₪ לחודש, אין היא יכולה לעמוד בצו חיוב בתשלומים בסך 1,500 ₪ לחודש. כבר נקבע בפסיקה, כי הוצאות בגין לימודים אינן בגדר הכרח לקיום יומיומי (ר' לעניין זה בר"ע(ת"א)1846/07 עמדי דוד נ' בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (סניף שלומציון) (17.06.09)).

ואילו טענת המבקשת כי היה על כב' הרשמת לזמנה לחקירת יכולת לפניה אינה יכולה לעמוד לה. לפי תקנה 12א(ג) לתקנות ההוצאה לפועל -תש"ם 1979, איןחובה על רשם ההוצאה לפועל ליתן החלטתו לאחר ביצוע חקירה פרונטאלית לחייב. עליו ליתן ההחלטה על יסוד העיון בבקשת החייב ובמסמכים הנלווים לה, אלא אם כן ראה סיבה להזמין את החייב לחקירת יכולת בפניו או לבקשת זוכה. משכך, לא ראיתי להתערב בהחלטת כב' הרשמת אשר לא מצאה כי יש מקום לזמן המבקשת לחקירה בפניה.

לאור האמור, אני מוצא כי ההחלטה נשוא בקשת הערעור סבירה ואין כל מקום להתערב בה.